ליאו קופר
ליאו קופר (באנגלית: Leo Kuper; 24 בנובמבר 1903 - 23 במאי 1994) היה סוציולוג אמריקאי ממוצא יהודי, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ומחלוצי המחקר בתחום הג'נוסייד.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קופר נולד למשפחה יהודית שומרת מסורת ממוצא ליטאי ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. הוא למד משפטים באוניברסיטת ויטווטרסראנד ושימש כעורך דין בדרום אפריקה עד למלחמת העולם השנייה; עסק במקרים של זכויות אדם וזכויות שחורים. במלחמה שירת כקצין מודיעין בארמייה השמינית של הצבא הבריטי. בשנת 1948 הוא החל ללמוד סוציולוגיה באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל שבארצות הברית, ואחר כך באוניברסיטת בירמינגהם באנגליה, שם כתב מחקר בנושא תכנון עירוני, שהתפרסם כ-"Living in towns" על בסיס מחקר בעיר קובנטרי.
בשנת 1952 חזר קופר לדרום אפריקה ושימש כראש החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת נטל (University of Natal) בדרום אפריקה. היה פעיל פוליטי והפך ליו"ר סניף נטל של המפלגה הליברלית. הוא פרסם שני ספרים ובהם מחקרים על החברה בדרום אפריקה, אשר צונזרו על ידי הממשל. עקב התנגדותו למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, עזב את המדינה. בשנת 1961 הצטרף למחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שם המשיך עד לפרישתו בשנת 1977. במשך מספר שנים שימש כמנהל המרכז ללימודים אפריקאיים באוניברסיטה.
בשנת 1981 יצא בהוצאת אוניברסיטת ייל ו"פינגווין" ספרו "ג'נוסייד: השימוש הפוליטי שלו במאה ה-20" (Genocide: Its Political Use in the 20th Century), אשר נחשבת לעבודתו המובילה, בה הוא מביא תיאור מחקרי של פשעי ג'נוסייד שהתרחשו במאה העשרים. עבודתו זכתה לשבחים רבים; הפרופסור מייקל בנטון כתב ב"The Times Literary Supplement" כי "לו היה פרס נובל לשלום לסוציולוגים, היה קופר מקבל אותו".
קופר היה מהמייסדים של המרכז לחקר השואה ורצח-עם בירושלים בשנת 1979.
היה נשוי להילדה קופר, סוציולוגית ואנתרופולוגית, ואב לג'ני קופר, עורכת דין המתמחה בזכויות אדם, ומארי קופר, פסלת. לזכרו הוקמה "קרן ליאו קופר".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביוגרפיה של קופר, באתר אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
- ביוגרפיה של קופר
- מודעת אבל בעיתון "The Independent" שנכתבה על ידי אחיינו, אדם קופר
- מודעת אבל באתר הניו יורק טיימס